עבודה עם אמיר בזמן משחק דמקה
אמיר בזמן משחק דמקה. הוא יושב נינוח וזקוף בכיסא, מזיז את חייליו על הלוח ללא מאמץ ובשמירה ערנית וקלילה על אופן ישיבתו. ידי הימנית מונחת קלות במרכז גבו, נותנת גיבוי עדין לאותה חוויה פסיכו־פיזית של משחק וכיוון.
בשלב מסוים במהלך המשחק הוא נקלע למצב מורכב שבו כל מהלך שלו היה כרוך בהפסד של חייל. כאשר הבין זאת, עצר את שטף משחקו ואמר לעצמו בקול: "רק רגע, בוא נחשוב". תוך כדי כך הוא הניח את מרפק ידו הימנית על השולחן והשעין את ראשו על כף היד. כשעשה זאת גבו התכווץ ונעשה כפוף ושריריו התקשו. ביקשתי ממנו בשקט, בתמיכה בגבו בידי הימנית: "בוא תנסה לחשוב בלי ליפול בגב. תנסה לא להניח את המרפק על השולחן".ללא מילים אמיר זקף בעדינות את גבו וידו חזרה למקומה. המשכנו לנתח יחד את מהלכי המשחק האפשריים. כעבור דקה או שתיים חזר אמיר לאותה "תנוחת חשיבה". חזרתי שוב על בקשתי וגם הפעם הוא נענה בקלות, למרות המאמץ שהיה כרוך בכך.
בפעם השלישית כבר הפנים אמיר את הרעיון של "חשיבה במצב חדש" והוא אימץ כיוון חדש שבו נשמרת ישיבתו הערנית והקלילה. מכאן ואילך המשכנו לשחק, כשאמיר שומר על עדינות דינמית וקלילה בגופו גם במצבים מורכבים יותר שדרשו ממנו מאמץ שכלי ונפשי מיוחד.
הדגשים החשובים בסיפור זה:
1. הקשר האסוציאטיבי של אמיר בין חשיבה לאימוץ תנוחה גופנית מוגדרת.
2. היכולת של אמיר לעזוב הרגל זה, בלי שהשינוי יגרע מיכולתו לחשוב ולהמשיך לשחק, או מהנאתו מהמשחק.
3. התערבות בשיטת אלכסנדר בזמן אמת תוך כדי הפעילות היומיומית הנורמטיבית בגן הילדים, מונעת קיבוע של הרגלים מזיקים ומאפשרת לילד לרכוש מודעות לאופן שבו הוא משתמש בעצמו, ללמוד ולהפנים מצבי חיים חדשים בלי פחד, בלי התנגדות, בלי כפייה חיצונית ובלי שהדבר יפריע לזרימה הטבעית של החיים.
4. אמיר חווה אפשרויות של חשיבה - ניתוח מצבים, תכנון מהלכים וקבלת החלטות, בלי שהדבר יגרום לאיבוד התנועה הטבעית והספונטנית של גופו.
5. כאשר חוויה זו חוזרת על עצמה היא הופכת להיות דומיננטית בחייו של הילד ומחליפה הרגלי שימוש לקויים המבוססים על מאמץ שרירים עודף, אימוץ תנוחות גופניות נוקשות והרגלי שימוש פסיכו־פיזיים לא מדויקים ומזיקים. התערבותו כזאת של מורה לשיטת אלכסנדר אפשרית רק כאשר מתקיימים התנאים הבסיסיים ולאחר שהילד רכש מיומנות בסיסית מעשית בעבודה בשיטה כפי שהיה במקרה של אמיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה