לפני מספר שנים פנתה אליי אמו של זאב לייעוץ בנוגע לבנה. זאב היה אז בן ארבע שנים וחמישה חודשים. האם סיפרה שהתפתחותו של זאב בגיל הרך הייתה איטית ושיש לו קשיים בהתארגנות, בתכנון התנועה ובדיבור. לקשיים אלה הייתה השפעה גם על השקט הנפשי שלו. המרפאה בעיסוק ביחידה להתפתחות הילד אבחנה אותו כהיפוטוני בעל נטייה להיפראקטיביות, בעיות קשב וקשיים מוטוריים.
הוא טופל זמן מה בריפוי בעיסוק, אך לא חל כל שיפור במצבו. מסלול הטיפולים המתוכנן של זאב היה ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בריטלין וכניסה מאוחרת לכיתה א בחינוך המיוחד.למזלו של זאב אמו התנגדה למסלול זה וניסתה כיוון חדש. בהמלצתי החל זאב לבוא אליי פעמיים בשבוע לשיעורים בשיטת אלכסנדר.עקבתי מקרוב אחר פעילויותיו של זאב. הבחנתי שהוא סובל משיבוש חריף של היחס הבסיסי בין הצוואר, הראש והגב. כתוצאה מכך גבו היה כפוף ונפול, ולכן הוא נאלץ להתאמץ מאוד בביצוע פעולות יומיומיות ופשוטות כמו קימה, ישיבה או כתיבה.
במפגשים התמקדתי בכיוון מחדש של מערכת הפיקוד הראשוני: היחס בין הצוואר, הראש והגב. זאב חווה זאת במשחק, בביצוע פעילויות לימוד שונות, בציור, בגזירה, בשמיעת סיפור ועוד. הדגש היה תמיד על הדרך שבה מבצעים את הפעילות ולא על הפעילות עצמה, על התהליך ולא על התוצאות. השינוי ביחס שבין הצוואר, הראש והגב איפשר תנועה חופשית וזורמת ונוצרו התנאים לשקט ולאיזון פנימי המפנים מקום למחשבה בהירה ומרוכזת. כך בלי לערער על האבחון של המרפאה בעיסוק, אך גם בלי לעסוק ישירות בתפקודים עצמם ולנסות להגיע לתוצאות מיידיות תמכתי בזאב ועודדתי אותו בעקיפין להתפתח ולהתחזק בכוחות עצמו.
לאחר כשנתיים של עבודה משותפת שבמהלכן התחזק זאב מאוד נעלמו הקשיים שהפריעו לו. הוא עלה לכיתה א ככל הילדים, ביציבות, בביטחון עצמי, ילד חברותי ותלמיד טוב, בלי קשיים בלימודים, בקריאה ובכתיבה. השתלבותו בכיתה הייתה טבעית ומוצלחת. קשה היה להאמין שעד לא מזמן הוא לא תפקד בטבעיות. גם המורה שלו התקשתה להאמין שהיו לו קשיים בעבר, לדבריה של האם.
זאב המשיך ללמוד במסגרת רגילה ועמד בהצטיינות בכל הדרישות ללא קושי מיוחד. לאחר כמה שנים שלא פגשתי אותו נפגשנו לצורך צילומים של סרטון על עבודתי עם ילדים. זאב הפתיע אותי לחלוטין כשהפגין יכולת קואורדינציה מרשימה בביצוע פעלולים עם שלושה וארבעה כדורי ג'אגלינג. ברור היה לי שהשינוי שהתרחש בתקופה שלמד את שיטת אלכסנדר נקלט היטב. הכלים שהוא השתמש בהם כדי להתמודד עם הקשיים שהיו בדרכו הפכו לחלק ממנו.
חלק מהצלחתו של זאב לחולל שינוי כה משמעותי בחייו הוא חייב לאימו, שמתוך עניין אמיתי ואמונה עמוקה בחשיבותם של התהליכים שעבר, החלה אף היא ללמוד את שיטת אלכסנדר.היא רכשה הבנה תאורטית ומעשית כאחד בשפה של שיטת אלכסנדר ויישמה אותה על עצמה ועל ילדיה. כך היא שיפרה את בריאותה האישית ואת תפקודה בבית ויכלה להמשיך ולתמוך בשינויים, שנוצרו בשיעור בשיטת אלכסנדר, גם במרחב החיים ובמשפחה.
בשנים שאחרי כן היא שלחה אליי לטיפול עוד שלושה מילדיה וגם את בעלה שסבל מכאבי פרקים.
סיפורם של זאב ומשפחתו מוכיח כי העקרונות של שיטת אלכסנדר יכולים לשמש מנוף לשינוי ולגדילה של כל ילד לפי צרכיו האישיים וגם בחוג משפחתו.
הוא טופל זמן מה בריפוי בעיסוק, אך לא חל כל שיפור במצבו. מסלול הטיפולים המתוכנן של זאב היה ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בריטלין וכניסה מאוחרת לכיתה א בחינוך המיוחד.למזלו של זאב אמו התנגדה למסלול זה וניסתה כיוון חדש. בהמלצתי החל זאב לבוא אליי פעמיים בשבוע לשיעורים בשיטת אלכסנדר.עקבתי מקרוב אחר פעילויותיו של זאב. הבחנתי שהוא סובל משיבוש חריף של היחס הבסיסי בין הצוואר, הראש והגב. כתוצאה מכך גבו היה כפוף ונפול, ולכן הוא נאלץ להתאמץ מאוד בביצוע פעולות יומיומיות ופשוטות כמו קימה, ישיבה או כתיבה.
במפגשים התמקדתי בכיוון מחדש של מערכת הפיקוד הראשוני: היחס בין הצוואר, הראש והגב. זאב חווה זאת במשחק, בביצוע פעילויות לימוד שונות, בציור, בגזירה, בשמיעת סיפור ועוד. הדגש היה תמיד על הדרך שבה מבצעים את הפעילות ולא על הפעילות עצמה, על התהליך ולא על התוצאות. השינוי ביחס שבין הצוואר, הראש והגב איפשר תנועה חופשית וזורמת ונוצרו התנאים לשקט ולאיזון פנימי המפנים מקום למחשבה בהירה ומרוכזת. כך בלי לערער על האבחון של המרפאה בעיסוק, אך גם בלי לעסוק ישירות בתפקודים עצמם ולנסות להגיע לתוצאות מיידיות תמכתי בזאב ועודדתי אותו בעקיפין להתפתח ולהתחזק בכוחות עצמו.
לאחר כשנתיים של עבודה משותפת שבמהלכן התחזק זאב מאוד נעלמו הקשיים שהפריעו לו. הוא עלה לכיתה א ככל הילדים, ביציבות, בביטחון עצמי, ילד חברותי ותלמיד טוב, בלי קשיים בלימודים, בקריאה ובכתיבה. השתלבותו בכיתה הייתה טבעית ומוצלחת. קשה היה להאמין שעד לא מזמן הוא לא תפקד בטבעיות. גם המורה שלו התקשתה להאמין שהיו לו קשיים בעבר, לדבריה של האם.
זאב המשיך ללמוד במסגרת רגילה ועמד בהצטיינות בכל הדרישות ללא קושי מיוחד. לאחר כמה שנים שלא פגשתי אותו נפגשנו לצורך צילומים של סרטון על עבודתי עם ילדים. זאב הפתיע אותי לחלוטין כשהפגין יכולת קואורדינציה מרשימה בביצוע פעלולים עם שלושה וארבעה כדורי ג'אגלינג. ברור היה לי שהשינוי שהתרחש בתקופה שלמד את שיטת אלכסנדר נקלט היטב. הכלים שהוא השתמש בהם כדי להתמודד עם הקשיים שהיו בדרכו הפכו לחלק ממנו.
חלק מהצלחתו של זאב לחולל שינוי כה משמעותי בחייו הוא חייב לאימו, שמתוך עניין אמיתי ואמונה עמוקה בחשיבותם של התהליכים שעבר, החלה אף היא ללמוד את שיטת אלכסנדר.היא רכשה הבנה תאורטית ומעשית כאחד בשפה של שיטת אלכסנדר ויישמה אותה על עצמה ועל ילדיה. כך היא שיפרה את בריאותה האישית ואת תפקודה בבית ויכלה להמשיך ולתמוך בשינויים, שנוצרו בשיעור בשיטת אלכסנדר, גם במרחב החיים ובמשפחה.
בשנים שאחרי כן היא שלחה אליי לטיפול עוד שלושה מילדיה וגם את בעלה שסבל מכאבי פרקים.
סיפורם של זאב ומשפחתו מוכיח כי העקרונות של שיטת אלכסנדר יכולים לשמש מנוף לשינוי ולגדילה של כל ילד לפי צרכיו האישיים וגם בחוג משפחתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה