טכניקת אלכסנדר כעזר להתמודדות עם עקמת

סרטון קצר המתאר את סיפורה של וויולטה וכיצד טכניקת אלכסנדר יכולה לעזור להתמודד עם עקמת.

http://youtu.be/1FZXT7-2ias

טכניקת אלכסנדר כעזר להתמודדות עם עקמת

דרך הישר

שלושה עד ארבעה ילדים מכל מאה סובלים מעקמת, המתבטאת בסטייה של עמוד השדרה ובגב כפוף. למה חשוב לטפל בה כבר מגיל צעיר, איך עוצרים את ההידרדרות ומתי כדאי לשקול ניתוח?

ד"ר דרור עובדיה

גב מוטה מעט, שכמות לא סימטריות וכפלי מותניים לא סימטריים מעידים על תופעה המכונה "עקמת" - סטייה הצידה של עמוד השדרה ביותר מעשר מעלות, המלווה בסיבוביות של החוליות.

בגיל הילדות המחלה היא על־פי רוב א־סימפטומטית, מה שאומר שלילד לא כואב ולא מפריע, והביטוי של התופעה הוא חיצוני בלבד. הבעיה היא שבהעדר טיפול עלולות להתפתח בהמשך בעיות שונות: מהפרעה בתפקוד נשימתי - בגלל עיוות בגודלו של בית החזה והקטנה בנפח שלו - ועד מחלת ריאות רסטרקטיבית הגורמת לירידה בתפקוד הנשימתי. לילד יש אמנם רזרבות נשימתיות גבוהות, אבל בבגרות העודפים האלה אוזלים, ואז צפות בעיות הנשימה.

בעיה נפוצה נוספת הנגרמת בשל העקמת היא כאבי גב קשים, גם עקב שחיקת המפרקים הבין־חולייתיים בעקבות העומסים הלא שווים שלהם, וגם בשל ההיצרות של תעלת השדרה, שבה עובר חוט השדרה. העקמת נחלקת לשלוש קבוצות עיקריות:

עקמת מולדת

עקמת המתפתחת בשלב הראשוני של ההיריון, בשבועות 2 עד 8, ובמהלכה יש היווצרות פגומה של עמוד השדרה מסיבה לא ידועה, ולכן עיוות מולד במבנה של חוליה אחת או כמה חוליות לאורך עמוד השדרה. שכיחותה של העקמת המולדת נדירה יחסית, והיא  מלווה בדרך־כלל במומים מולדים נוספים בלב, בכליות, בחוט שדרה או במערכת השלד. עקמת מהסוג הזה ניתן לזהות בסקירת מערכות במהלך ההיריון. מרבית הילדים הסובלים מעקמת כזאת יזדקקו לטיפול ניתוחי בשלב זה או אחר של חייהם.

עקמת משנית

זוהי עקמת שנגרמת כתוצאת לוואי של מחלות אחרות, בעיקר נוירולוגיות, כמו שיתוק מוחין, ניוון עצב או שריר, או מחלות שקשורות ברקמת החיבור ותסמונות שונות כמו תסמונת דאון.

עקמת אדיופטית

זוהי העקמת השכיחה ביותר ומקורה אינו ידוע. מדובר בעקמת שמופיעה אצל ילד בריא, שאין אצלו פגם מבני בחוליות. במקרה כזה, מסיבות שאינן ברורות, עמוד השדרה צומח בצורה עקומה. הצמיחה העקומה באה לידי ביטוי בשלושה מישורים: המישור הפרונטלי, שמוביל לכך שהגוף מוטה הצידה; המישור הסגיטלי (צדדי), שגורם לכיפוף יתר או יישור יתר של הגב; והמישור האקסיאלי, שבו סיבוביות של החוליה גורמת להופעת גבנונית, בדרך־כלל באזור השכמות.

לא ברור בצורה חד־משמעית מהם הגורמים שיוצרים או מעודדים התפתחות של עקמת אדיופטית. מחקרים עדכניים מצביעים על מספר גורמים שעלולים להשפיע על התפתחות עקמת, בהם גנטיקה, הורמונים (בעיקר אצל בנות), חולשה של מספר שרירים בצד אחד של הגב בהשוואה לצידו השני, וגמישות יתר וירידה בצפיפות העצם כבר בגיל ההתבגרות. עם זאת, עד היום לא ניתן להצביע על גורם אחד כסיבה להיווצרות העקמת. ומכאן מגיע גם שמה - עקמת אדיופטית. כלומר, מסיבה בלתי ידועה.

3%־4% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מעקמת אדיופטית, וגם אותה מקובל לחלק לשלוש קבוצות, על־פי הגיל שבו היא מופיעה:

עקמת הינקות: כשהיא מתפתחת בשלב שמהלידה ועד גיל שלוש.

עקמת הילדות: כשהיא מתפתחת בין גיל ארבע לתשע. 4־9 היא עקמת ילדות.

עקמת מתבגרים: כשהיא מתפתחת מגיל עשר ומעלה. זוהי גם העקמת השכיחה מבין השלוש.

מוקדם יותר, מאוזן יותר

הבשורה הטובה היא שרוב העקמות לא יחמירו באופן משמעותי, ולכן הטיפול הראשוני החשוב מתמצה במעקב כדי לוודא שהעקמת אינה מידרדרת. זה חשוב במיוחד כשמדובר בעקמת קטנה.

כשעקמת מידרדרת ומראה סטייה הולכת וגדלה של עמוד השדרה, הטיפול המקובל הוא בחגורת גב קשיחה שהילד לובש על גופו במרבית שעות היממה ומטרתה למנוע את המשך ההידרדרות. יש הממליצים לשלב גם טיפולי פיזיותרפיה ותרגילי התעמלות שונים לשיפור היציבה, אם כי אין הוכחות מדעיות לכך שטיפולים אלה מצליחים לטפל באופן ישיר בעקמת עצמה.

עם זאת, ככל שהעקמת מתחילה בגיל צעיר יותר, היא עלולה להיות קשה יותר ולדרוש בהמשך טיפול אגרסיבי יותר כמו ניתוח. בנוסף, אצל חלק קטן מהילדים חגורת הגב לא מסייעת בעצירת ההידרדרות, וההטיה גדלה לרמה משמעותית של מעל ל-50 מעלות. במקרים אלה אין מנוס אלא לעבור לטיפול ניתוחי שמטרתו לייצב ולתקן את העקמת ככל הניתן, ולהשיג איזון טוב של עמוד השדרה. מחקרים ארוכי טווח שנעשו על בעלי עקמת שנותחו, הראו שבתקופה של עד 20 שנה לאחר הניתוח המנותחים תפקדו היטב, וברמה המאפיינת את שאר האוכלוסייה. המנותחים אף דיווחו על פחות הפרעות בריאותיות ותפקודיות בהשוואה לחולים בדרגות עקמת דומות שלא נותחו.

חשוב לזכור שככל שאיתור העקמת נעשה בשלב מוקדם יותר, סיכויי הצלחה של טיפול שמרני למניעת ההידרדרות - גבוהים יותר.

ד"ר דרור עובדיה הוא אורתופד ילדים ואחראי על הטיפול במחלות עמוד שדרה בילדים בבית חולים דנה, תל־אביב

אל תפנו גב

כך תאתרו עקמת אצל ילדכם

בחנו את גוף הילד כשהוא לבוש בבגדים תחתונים בלבד:

1. האם גובה הכתפיים שווה?

2. האם כפלי המותניים שווים – כלומר אין צד "עמוק יותר" באזור המותן?

3. האם גובה השכמות שווה?

4. בקשו מהילד לעמוד כשגבו מופנה אליכם, ולהתכופף קדימה. במידה שיש לו עקמת - הדבר יבליט את ה"גבנונית" הנוצרת כאשר שני צדי הגב אינם בגובה זהה, בעיקר באזור השכמות (צד אחד גבוה מהשני).

טכניקת אלכסנדר

לאפשר לגב להתארך בדרך הטבעית-גל בן-אור

על־פי טכניקת אלכסנדר אחד  הגורמים הנוספים לעקמת הם הרגלים שגויים ולא מודעים של תנועה, שעם השנים הופכים לקבועים. השיטה גורסת כי שינוי ההרגלים ולימוד עקרונות היסוד שבבסיס התנועה הזורמת והמאוזנת, תוך מודעות להרגלי תנועה־מחשבה לקויים – עשויה למנוע, למתן או להעלים את הכאבים הנגרמים בשל קיומה של העקמת ובמקרים מסוימים אף למנוע את העקמת עצמה.

המפגשים כוללים מידע מעשי ועקרונות שימוש נכונים יותר בגופנו באופן שמאפשר לזהות את ההרגלים המזיקים, וללמוד כיצד ניתן לשנות אותם כדי לשמור על זקיפות הקומה ועל היציבה הטובה. בלימוד טכניקת אלכסנדר חוזרים לתנועה המאוזנת והקלה, לשיווי המשקל התקין, לקואורדינציה המתאימה ולנשימה הרגועה.

טכניקת אלכסנדר נלמדת בשיעור פרטי ובהדרכה אישית. לימוד עקרונות השיטה מתקיים תוך כדי ביצוע התנועות היומיומיות הבסיסיות: קימה וישיבה על כיסא, עמידה, הליכה, התכופפות ושכיבה. הלמידה מתבצעת באמצעות הנחיה מילולית של המורה ובמגע יד עדין ומכוון. התלמיד משתתף פעיל בשיעור ולומד לחזור לתנועה הטבעית והנכונה של גופו.
          
                                                                                                       (פורסם בעיתון קופ"ח לאומית
                                                                                                        לרפואה משולבת)      

על חינוך הילד לעבודה מול מחשב בעזרת שיטת אלכסנדר

קדמה טכנולוגית – ישיבה ארוכת שעות מול המחשב

בחברה המודרנית של היום המאופיינת בקדמה טכנולוגית אנו נידונים לישיבה ארוכת שעות על כיסא מול מסך המחשב.מידע רב מועבר באמצעות האינטרנט, והחל מגיל הגן נחשפים הילדים לנפלאותיו של המחשב במשחקים, ומאוחר יותר בבית הספר כאשר על הילד להגיש את שיעוריו שהם מוקלדים על גבי המחשב ומודפסים. בבית הספר התיכון חומר הלימוד מועבר באמצעות האינטרנט, וכל מה שעל התלמיד לעשות הוא להוריד אותו מהאתר המתאים בכל מקצוע ומקצוע.

עד כאן אין שום פסול – המידע נעשה זמין ויש באפשרותנו להשיגו ללא שום מאמץ – הוא מגיע אלינו הביתה, אבל מה עם האופן שבו אנחנו משתמשים בעצמנו בעת הישיבה מול המחשב?

"הנדסת אנוש" של הילד עצמו – שימוש נכון בגוף

חברות רבות משקיעות סכומי כסף גדולים בחשיבה ותכנון בתחום של מה שנקרא - הנדסת אנוש: סוג הכיסא, צורתו, החומרים ממנו עשוי, גובה השולחן וכדומה, אך אין למיטב ידיעתי ולו חברה אחת שחשבה על הנדסת האנוש של הילד עצמו או נכון יותר לומר: לחינוך הילד להשתמש בגופו נכון יותר בזמן שהוא משתמש במחשב.

"כיסא פלאים" לעבודה מול מחשב

ננסה לבחון את השאלה מנקודת מבט מעשית. גם אם ימצא כסא פלאים המסוגל לשאת את גופו של הילד המשתמש במחשב באופן מושלם, וגם אם ניתן היה לייצר כסא פלאים מיוחד כזה לכל ילד וילד בנפרד בהתאם למידותיו האישיות, ושניתן יהיה להחליף כסא זה מידי שנה בשנה בהתאם לקצב גדילתו של הילד צריך יהיה לקחת בחשבון שתי נקודות: האחת – ההשקעה הכלכלית העצומה הנדרשת למחקר, לפיתוח ולייצור של רהיטים דמיוניים אלו, והנקודה השנייה היא נפשו של הילד והשפעתה על מתרחש בתוך גופו.

עבודה מול מחשב – מאמץ נפשי ושכלי בעל השלכות פיזיות

לכולנו ידוע היטב מניסיוננו האישי, שהעבודה על המחשב דורשת מאמץ מהכשרים הנפשיים/אינטלקטואלים שלנו, מאמץ שיש לו השלכות על גופנו אשר עלולות לבוא לידי ביטוי לאורך זמן בכאבי גב תחתון, כאבי גב עליון, כאבי צוואר, כאבי כתפיים, כאבים ודלקות בפרק היד, כאבי עיניים ועוד.

הניסיון "לחנך את הרהיטים" נידון לכישלון

לריהוט חשיבות משנית ביחס לאופן שבו הילד היושב עליו משתמש בעצמו. אין זה הכיסא שזוקף את קומתו של הילד היושב עליו, הילד עצמו אחראי למתרחש בתוכו והוא היחידי שיכול לשמור על אורכו הטבעי של גבו, וכן על המתח הנכון והמדויק של שאר אברי גופו הלוקחים חלק בתהליך הישיבה. 

הניסיון של העוסקים בהנדסת האנוש "לחנך את הרהיטים" נידון לכישלון בהיותו בלתי מעשי מבחינה כלכלית ובלתי שלם היות שאינו לוקח בחשבון את הילד עצמו, אלא מתייחס לגופו בלבד.

יש פתרון – לימוד טכניקת אלכסנדר

אל ייאוש ! יש פתרון שהוא פשוט וניתן ליישום מידי בהשקעה קטנה יחסית. הכוונה היא לחינוך הילד לשימוש נכון יותר בעצמו בזמן שהוא משתמש במחשב. כפי שחקר ומצא כבר לפני למעלה ממאה שנה פ.מ. אלכסנדר, ניתן ללמד ולהקנות לילד את היכולת להשתמש בעצמו ובגופו באופן שיבטיח מניעת אי נוחות והתפתחות הרגלים גופניים מזיקים וכן שמירה על בריאות ואיזון פסיכו-פיזיים אופטימאליים ללא קשר לריהוט שבו הוא משתמש.

שיטה המלמדת את השימוש בעצמנו – תנועה, מחשבה ונפש

טכניקת אלכסנדר מציעה פתרונות ודרכי התמודדות ייחודיים לקשיים אותם מציבה העבודה מול מחשב. אין מדובר בטיפים פשטניים, בטריקים מתוחכמים או בתרגילים שמטרתם טיפול בבעיות לאחר שהן כבר ישנן. שיטת אלכסנדר מתוך הבנה שהילד הוא יצור פסיכו-פיזי מורכב, מלמדת את העובד מול המחשב להשתמש בעצמו, על המכלול התנועתי, המחשבתי והנפשי, באופן כזה שנמנע היווצרותן של הבעיות מלכתחילה.

כאשר הילד משתמש בעצמו באופן המתאים לפעילות שאותה הוא מבקש לבצע נמנעים מתח השרירים והלחצים הנפשיים, השחיקה המתלווה לשעות רבות של עבודה נפסקת והילד שומר על בריאותו לאורך השנים.

בסדרת מפגשים בני כחצי שעה (תלוי בגיל הילדים) ניתן להקנות כמעט לכל ילד את עקרונות השימוש הנכונים בעצמו לפי שיטת אלכסנדר ולהכשירו למעשה לכל חייו להתמודדות שמציבים לו החיים המודרניים וביניהם השימוש במחשב.

על טכניקת אלכסנדר ותפקיד ההורים

במקביל להתייחסות הפרטנית שלי בעבודתי עם הילדים אני מתייחס אליהם גם כחלק מהמעגל הרחב של משפחתם, של הוריהם.

לא רק הילד מאוכזב מעצמו בעקבות הציפיות שמבוגרים תולים בו. רבים מההורים המגיעים אליי חשים גם הם מאוכזבים. לא פעם גם הם פגועים והאמון שלהם נפגע – האמון במטפלים, האמון בסיכוייו של ילדם והאמון שלהם בכוחם לעזור לו.

אני מסתכל בהם, הם מסתכלים בי ומסתכלים בילדם. על מה הם חושבים? מה הם מרגישים? אני מנסה להכיר, להתרשם, להרגיש. מה הם משדרים? מה הם אומרים? מה אומרת שפת הגוף שלהם? אני אומר להם בדרכי: "תסתכלו, תשאלו, אל תתנו אמון עיוור, אך גם אל תשללו בלי להבין. קחו חלק בתהליך". אני איני מסתיר דבר. אין לי טריקים ואין לי קסמים, אין לי סודות מקצועיים או קיצורי דרך.

אני מזמין אותם להצטרף אליי לתהליך של ניסוי וטעייה, תיקון ותהייה, חופש וכיוון. אני מסביר להם את דרך עבודתי ואת עקרונות השיטה שעל פיהם אני עובד, ומדריך אותם בתחום שאלכסנדר קרא לו "השימוש של הילד בעצמו". אני מסביר להם את המושגים החדשים של שיטת אלכסנדר: כיוון, פיקוד ראשוני, הערכת תחושה, הנחיית כיוונים וכן הלאה וממחיש להם למה כוונתי במושגים אלה אצל ילדם וגם אצלם עצמם. כך אני מעביר להם מסר של שותפות. שותפות בינם לבין ילדם, בינם לביני.

עבודתי מציעה שינוי. היא מלמדת את הילדים לעשות את מה שהם רוצים לעשות בדרך חדשה, ובהמשך הם מתבקשים לחיות את השינוי גם מחוץ לחדר העבודה. לילדים יש אמנם אחריות אישית ביחס לעצמם ולשינוי המוצע להם בלימוד השיטה, אך בו־זמנית הם גם חלק ממערכת רחבה יותר של משפחה וחברה. לכן יש חשיבות רבה לכך שהסביבה הקרובה של הילד בעיקר המשפחה תבין את התהליכים שהוא עובר הלכה למעשה ותדע להכיל אותם כדי לתמוך בו. חשוב שההורים, או לפחות אחד מהם, יקבלו שיעורים מעשיים בשיטה. ללא התנסות מעשית אי אפשר להבין באמת את החוויה שהילד עובר.

הרצון הבסיסי והמיידי של כל הורה באופן טבעי הוא לעזור לילדו במיוחד כשיש בעיה כלשהי כמו הרגלי יציבה לא נכונים, כאבי גב, קושי במוטוריקה עדינה ובכתיבה או עקמת של עמוד השדרה. אך לעיתים נעלמת מעיניהם החשיבות של האופן שבו הם עוזרים לילדם. התרומה הגדולה ביכולתם לעזור נמצאת קודם כל בעבודה שלהם עם עצמם ורק כשהיא נעשית ברצינות ובכנות יש מקום לדיאלוג תומך בינם לבין ילדם. להורים יש השפעה עצומה על ילדם מיום היוולדו - הם הדוגמה שלו לחיקוי ומהם הוא לומד את הדברים הבסיסיים והראשוניים ביותר ויש להם השפעה עמוקה ומרחיקת לכת גם כשמדובר באופן שבו הילד משתמש בעצמו, לדוגמה: את סגנון ההליכה של האב ניתן לראות בבירור בסגנון ההליכה של הבן או הבת, את הטיית הראש הייחודית של האם אפשר לזהות אצל הבת או הבן וכדומה. לעיתים ההורים שוכחים או אינם מעריכים נכונה את מקומה של דוגמה אישית כאחד הכוחות המשמעותיים ביותר בחינוך. אב מעשן יתקשה מאד לשכנע את בנו שלא לעשות כמותו, ואם הסובלת מכאבים בגב התחתון, אל לה להתפלא אם בתה תפתח כאב דומה.

אם כן, ההורים הם מודל לחיקוי ומגיל צעיר מאוד מפנימים הילדים גם את ההרגלים שלהם, לטוב ולרע. לכן כשהורה שואל אותי "איך אני יכול לעזור לילד שלי?" אני מציע לו שיתחיל ליצור באופן מודע שינוי לטובה באופן שבו הוא משתמש בעצמו. כשההורה משפר את השימוש שלו בעצמו הוא הופך את ההשפעה הלא מודעת והמזיקה שלו על הילד להשפעה מודעת, חיובית ומיטיבה ללא כל מאמץ ישיר מצד הילד.

מפעם לפעם אני נתקל בהורים שמאמינים שאם הם ישבו ויסתכלו בזמן שאני עובד עם ילדם בלי לקחת בעצמם שיעורים הם יבינו במה דברים אמורים. הורים המסתכלים מבחוץ ואינם מיומנים רואים ילד היושב בזקיפות נינוחה בכיסאו ומשחק, ועל פי רוב בתום השיעור הם יגידו לילדם: "מהיום תתחיל לשבת ישר כמו שגל אמר" כי זה מה שנדמה להם שהם ראו. כמובן שהם אומרים זאת בשל חוסר הבנה ומתוך רצון לעזור, ודאי שלא מרצון לקלקל, אבל אמירה כזאת עלולה להשיג בדיוק את ההפך מהרצוי. היא עלולה ליצור מתח מיותר אצל הילד שעדיין אינו שולט בשימוש החדש שלו בעצמו והיא עלולה ליצור מתח מיותר בינם לבין הילד, שמרגיש שהוא אינו עומד בציפיות הוריו. המתח עלול לעורר התנגדות של הילד לטכניקה ולמתרחש במפגשים.

לעולם איני מבקש מהילד "לשבת ישר". הקיר או הרצפה אמורים להיות ישרים, אבל לגב יש באופן טבעי מעין צורת S והוא אינו אמור להיות "ישר". הוא כן אמור להיות בתנועה עדינה ומתמדת של התארכות והתרחבות. ישיבתו הזקופה של הילד היא פועל יוצא של שימוש נכון יותר שלו בעצמו.

עצותיי להורים שילדם לומד את טכניקת אלכסנדר:

ראשית, אין שיעורי בית ואין צורך לומר לילד "שב ישר" או כל הוראה אחרת. אם ההורה מקפיד על כך, נחסך ממנו המאבק המתסכל וחסר הסיכוי לנסות לעזור לילדו כאשר הוא אינו יודע כיצד לעשות זאת.

שנית, אציע להם לקחת מספר שיעורים בשיטת אלכסנדר כדי שירכשו הבנה תיאורטית ומעשית בטכניקה כאחד. כאשר הורים רוצים שילדם יתחזק יהיה נכון יותר קודם כל להתחזק בעצמם. מתוך תהליך ההתחזקות הפנימית שלהם יתחזק גם ילדם. הורים שילדם מתקשה והם רוצים, שיתחזק חייבים לקחת חלק פעיל בשינוי, שהוא קודם כל שינוי פנימי שלהם. תוך כדי תהליך השינוי שהם עוברים, הם יהיו בעצמם חלק פעיל בתהליכים שילדם עובר ויוכלו לשמש לו מודל לחיקוי ולהשראה.

דברים אלה נכונים באותה מידה בהיבט של מניעה, חינוך והכנה לחיים בריאים ומאוזנים. כאשר ההורה רוכש את הידע הבסיסי, הקשור לאופן שבו הוא משתמש בעצמו, הוא יוכל להדריך ולתמוך בילדו באותו אופן שבו הוא מלמד אותו לדבר בשפה נקייה או לאכול בסכין ובמזלג ליד השולחן.

שעור ראשון בטכניקת אלכסנדר עם איתי