על חינוך הילד לעבודה מול מחשב בעזרת שיטת אלכסנדר

קדמה טכנולוגית – ישיבה ארוכת שעות מול המחשב

בחברה המודרנית של היום המאופיינת בקדמה טכנולוגית אנו נידונים לישיבה ארוכת שעות על כיסא מול מסך המחשב.מידע רב מועבר באמצעות האינטרנט, והחל מגיל הגן נחשפים הילדים לנפלאותיו של המחשב במשחקים, ומאוחר יותר בבית הספר כאשר על הילד להגיש את שיעוריו שהם מוקלדים על גבי המחשב ומודפסים. בבית הספר התיכון חומר הלימוד מועבר באמצעות האינטרנט, וכל מה שעל התלמיד לעשות הוא להוריד אותו מהאתר המתאים בכל מקצוע ומקצוע.

עד כאן אין שום פסול – המידע נעשה זמין ויש באפשרותנו להשיגו ללא שום מאמץ – הוא מגיע אלינו הביתה, אבל מה עם האופן שבו אנחנו משתמשים בעצמנו בעת הישיבה מול המחשב?

"הנדסת אנוש" של הילד עצמו – שימוש נכון בגוף

חברות רבות משקיעות סכומי כסף גדולים בחשיבה ותכנון בתחום של מה שנקרא - הנדסת אנוש: סוג הכיסא, צורתו, החומרים ממנו עשוי, גובה השולחן וכדומה, אך אין למיטב ידיעתי ולו חברה אחת שחשבה על הנדסת האנוש של הילד עצמו או נכון יותר לומר: לחינוך הילד להשתמש בגופו נכון יותר בזמן שהוא משתמש במחשב.

"כיסא פלאים" לעבודה מול מחשב

ננסה לבחון את השאלה מנקודת מבט מעשית. גם אם ימצא כסא פלאים המסוגל לשאת את גופו של הילד המשתמש במחשב באופן מושלם, וגם אם ניתן היה לייצר כסא פלאים מיוחד כזה לכל ילד וילד בנפרד בהתאם למידותיו האישיות, ושניתן יהיה להחליף כסא זה מידי שנה בשנה בהתאם לקצב גדילתו של הילד צריך יהיה לקחת בחשבון שתי נקודות: האחת – ההשקעה הכלכלית העצומה הנדרשת למחקר, לפיתוח ולייצור של רהיטים דמיוניים אלו, והנקודה השנייה היא נפשו של הילד והשפעתה על מתרחש בתוך גופו.

עבודה מול מחשב – מאמץ נפשי ושכלי בעל השלכות פיזיות

לכולנו ידוע היטב מניסיוננו האישי, שהעבודה על המחשב דורשת מאמץ מהכשרים הנפשיים/אינטלקטואלים שלנו, מאמץ שיש לו השלכות על גופנו אשר עלולות לבוא לידי ביטוי לאורך זמן בכאבי גב תחתון, כאבי גב עליון, כאבי צוואר, כאבי כתפיים, כאבים ודלקות בפרק היד, כאבי עיניים ועוד.

הניסיון "לחנך את הרהיטים" נידון לכישלון

לריהוט חשיבות משנית ביחס לאופן שבו הילד היושב עליו משתמש בעצמו. אין זה הכיסא שזוקף את קומתו של הילד היושב עליו, הילד עצמו אחראי למתרחש בתוכו והוא היחידי שיכול לשמור על אורכו הטבעי של גבו, וכן על המתח הנכון והמדויק של שאר אברי גופו הלוקחים חלק בתהליך הישיבה. 

הניסיון של העוסקים בהנדסת האנוש "לחנך את הרהיטים" נידון לכישלון בהיותו בלתי מעשי מבחינה כלכלית ובלתי שלם היות שאינו לוקח בחשבון את הילד עצמו, אלא מתייחס לגופו בלבד.

יש פתרון – לימוד טכניקת אלכסנדר

אל ייאוש ! יש פתרון שהוא פשוט וניתן ליישום מידי בהשקעה קטנה יחסית. הכוונה היא לחינוך הילד לשימוש נכון יותר בעצמו בזמן שהוא משתמש במחשב. כפי שחקר ומצא כבר לפני למעלה ממאה שנה פ.מ. אלכסנדר, ניתן ללמד ולהקנות לילד את היכולת להשתמש בעצמו ובגופו באופן שיבטיח מניעת אי נוחות והתפתחות הרגלים גופניים מזיקים וכן שמירה על בריאות ואיזון פסיכו-פיזיים אופטימאליים ללא קשר לריהוט שבו הוא משתמש.

שיטה המלמדת את השימוש בעצמנו – תנועה, מחשבה ונפש

טכניקת אלכסנדר מציעה פתרונות ודרכי התמודדות ייחודיים לקשיים אותם מציבה העבודה מול מחשב. אין מדובר בטיפים פשטניים, בטריקים מתוחכמים או בתרגילים שמטרתם טיפול בבעיות לאחר שהן כבר ישנן. שיטת אלכסנדר מתוך הבנה שהילד הוא יצור פסיכו-פיזי מורכב, מלמדת את העובד מול המחשב להשתמש בעצמו, על המכלול התנועתי, המחשבתי והנפשי, באופן כזה שנמנע היווצרותן של הבעיות מלכתחילה.

כאשר הילד משתמש בעצמו באופן המתאים לפעילות שאותה הוא מבקש לבצע נמנעים מתח השרירים והלחצים הנפשיים, השחיקה המתלווה לשעות רבות של עבודה נפסקת והילד שומר על בריאותו לאורך השנים.

בסדרת מפגשים בני כחצי שעה (תלוי בגיל הילדים) ניתן להקנות כמעט לכל ילד את עקרונות השימוש הנכונים בעצמו לפי שיטת אלכסנדר ולהכשירו למעשה לכל חייו להתמודדות שמציבים לו החיים המודרניים וביניהם השימוש במחשב.

זאב עולה לכיתה א' בעזרת שיטת אלכסנדר

לפני מספר שנים פנתה אליי אמו של זאב לייעוץ בנוגע לבנה. זאב היה אז בן ארבע שנים וחמישה חודשים. האם סיפרה שהתפתחותו של זאב בגיל הרך הייתה איטית ושיש לו קשיים בהתארגנות, בתכנון התנועה ובדיבור. לקשיים אלה הייתה השפעה גם על השקט הנפשי שלו. המרפאה בעיסוק ביחידה להתפתחות הילד אבחנה אותו כהיפוטוני בעל נטייה להיפראקטיביות, בעיות קשב וקשיים מוטוריים.
הוא טופל זמן מה בריפוי בעיסוק, אך לא חל כל שיפור במצבו. מסלול הטיפולים המתוכנן של זאב היה ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בריטלין וכניסה מאוחרת לכיתה א בחינוך המיוחד.למזלו של זאב אמו התנגדה למסלול זה וניסתה כיוון חדש. בהמלצתי החל זאב לבוא אליי פעמיים בשבוע לשיעורים בשיטת אלכסנדר.עקבתי מקרוב אחר פעילויותיו של זאב. הבחנתי שהוא סובל משיבוש חריף של היחס הבסיסי בין הצוואר, הראש והגב. כתוצאה מכך גבו היה כפוף ונפול, ולכן הוא נאלץ להתאמץ מאוד בביצוע פעולות יומיומיות ופשוטות כמו קימה, ישיבה או כתיבה.
במפגשים התמקדתי בכיוון מחדש של מערכת הפיקוד הראשוני: היחס בין הצוואר, הראש והגב. זאב חווה זאת במשחק, בביצוע פעילויות לימוד שונות, בציור, בגזירה, בשמיעת סיפור ועוד. הדגש היה תמיד על הדרך שבה מבצעים את הפעילות ולא על הפעילות עצמה, על התהליך ולא על התוצאות. השינוי ביחס שבין הצוואר, הראש והגב איפשר תנועה חופשית וזורמת ונוצרו התנאים לשקט ולאיזון פנימי המפנים מקום למחשבה בהירה ומרוכזת. כך בלי לערער על האבחון של המרפאה בעיסוק, אך גם בלי לעסוק ישירות בתפקודים עצמם ולנסות להגיע לתוצאות מיידיות תמכתי בזאב ועודדתי אותו בעקיפין להתפתח ולהתחזק בכוחות עצמו.
לאחר כשנתיים של עבודה משותפת שבמהלכן התחזק זאב מאוד נעלמו הקשיים שהפריעו לו. הוא עלה לכיתה א ככל הילדים, ביציבות, בביטחון עצמי, ילד חברותי ותלמיד טוב, בלי קשיים בלימודים, בקריאה ובכתיבה. השתלבותו בכיתה הייתה טבעית ומוצלחת. קשה היה להאמין שעד לא מזמן הוא לא תפקד בטבעיות. גם המורה שלו התקשתה להאמין שהיו לו קשיים בעבר, לדבריה של האם.
זאב המשיך ללמוד במסגרת רגילה ועמד בהצטיינות בכל הדרישות ללא קושי מיוחד. לאחר כמה שנים שלא פגשתי אותו נפגשנו לצורך צילומים של סרטון על עבודתי עם ילדים. זאב הפתיע אותי לחלוטין כשהפגין יכולת קואורדינציה מרשימה בביצוע פעלולים עם שלושה וארבעה כדורי ג'אגלינג. ברור היה לי שהשינוי שהתרחש בתקופה שלמד את שיטת אלכסנדר נקלט היטב. הכלים שהוא השתמש בהם כדי להתמודד עם הקשיים שהיו בדרכו הפכו לחלק ממנו.
חלק מהצלחתו של זאב לחולל שינוי כה משמעותי בחייו הוא חייב לאימו, שמתוך עניין אמיתי ואמונה עמוקה בחשיבותם של התהליכים שעבר, החלה אף היא ללמוד את שיטת אלכסנדר.היא רכשה הבנה תאורטית ומעשית כאחד בשפה של שיטת אלכסנדר ויישמה אותה על עצמה ועל ילדיה. כך היא שיפרה את בריאותה האישית ואת תפקודה בבית ויכלה להמשיך ולתמוך בשינויים, שנוצרו בשיעור בשיטת אלכסנדר, גם במרחב החיים ובמשפחה.
בשנים שאחרי כן היא שלחה אליי לטיפול עוד שלושה מילדיה וגם את בעלה שסבל מכאבי פרקים.
סיפורם של זאב ומשפחתו מוכיח כי העקרונות של שיטת אלכסנדר יכולים לשמש מנוף לשינוי ולגדילה של כל ילד לפי צרכיו האישיים וגם בחוג משפחתו.