טכניקת אלכסנדר כעזר להתמודדות עם עקמת

סרטון קצר המתאר את סיפורה של וויולטה וכיצד טכניקת אלכסנדר יכולה לעזור להתמודד עם עקמת.

http://youtu.be/1FZXT7-2ias

הספר כיוונים חיים יצא לאור

 עריכה : אתי סהר ,עצוב עטיפה : יעל קוטלר קלדרון , צילום עטיפה : נינו הרמן.

  

יצירת תנאים הולמים ללמידה

יצירת תנאים הולמים ללמידה

טכניקת אלכסנדר רואה את הקשר בין האופן שהילד משתמש בעצמו לבין איכות תפקודיו בלימודים ובשאר תחומי החיים. מתוך כך היא פועלת יותר ליצירת התנאים המאפשרים למידה ופחות מתמקדת בלמידה עצמה.

באופן מעשי אני פועל להנחיל הבנה שכלית וחווייתית של עקרונות היסוד שבבסיס התנועה הזורמת והמאוזנת. ניתן לראות זאת במגוון פעילויות החל מישיבה וקימה מכיסא,יציבה נכונה, משחקי שולחן או ציור וכתיבה נכונה וכלה בתרומה לשליטה יותר טובה בהתנהגות, באימפולסיביות,בהיפראקטיביות ולשיפור הקשב והריכוז והביטחון העצמי, אך ללא "תרגילים" המיועדים לשיפור מיומנות זאת או אחרת.

בכל הפעולות אני מקפיד להתערב מעט ככל האפשר ב"מה" שהילד בוחר לעשות ותומך בו יותר ב"איך". הדגש יהיה על לימוד האמצעים אשר באמצעותם יוכל הילד להשיג את מטרתו.

כדי שהילד ילמד יש ליצור תנאים מתאימים ללמידה. יש ליצור קודם כול תנאים פסיכו־פיזיים מתאימים של הילד עצמו. ככל שתנאים פסיכו־פיזיים אלו ישתפרו, ישתפר תפקודו של הילד ותגדל יכולתו ללמוד. בתפיסתו של אלכסנדר, כדי שמורה יוכל ללמד ילד רעיון חדש, מופשט או מעשי, הוא חייב לקחת בחשבון ולהכיר את האופן שבו מבין הילד את המילים או ההנחיות שלו – של המורה. כדי שאדם א' יוכל ללמד אדם ב', אדם א' חייב להכיר את האופן שבו אדם ב' מבין ותופס את המילים - מדוברות או כתובות, של אדם א'. אותו תהליך מתקיים גם בין האדם לבין עצמו. ובציטוט מתרגום ספרו של אלכסנדר "שליטה עצמית מודעת ובונה" (2008 הוצאה ראשונה 1923, 87) "כוונתי לכך שבכל פעם שאנו רוצים להעביר לאדם רעיון חדש באמצעות המילה הכתובה או המדוברת, כלומר ללמד אותו דבר־מה, האדם שרוצה להשתמש ברעיון החדש בעזרת הפעילות הפסיכו־פיזית המכונה למידה חייב להגיע קודם כול לידי איזו תפיסה או הבנה משלו באשר לכוונת המילים שנמסרו לו. יכולתו להשתמש בפועל ברעיון החדש מותנית בתפיסה הזאת. והוא הדין גם בכל תהליך שבו אדם לומד בעצמו. מכאן שבתחום של רכישת ידע, בייחוד ידע הקשור בהפעלת המערכת הפסיכו־פיזית, חשובה מכול התפיסה האישית באשר למילים שנכתבות או נאמרות, שכן זוהי התבנית שלתוכה הלומד, מבוגר או ילד, מכניס את הרעיון שהוא שומע או קורא, והיא שתקבע את דרך הפעולה שלו או את כיוון מחשבתו".

טכניקת אלכסנדר בגן הילדים

עבודה עם אמיר בזמן משחק דמקה

אמיר בזמן משחק דמקה. הוא יושב נינוח וזקוף בכיסא, מזיז את חייליו על הלוח ללא מאמץ ובשמירה ערנית וקלילה על אופן ישיבתו. ידי הימנית מונחת קלות במרכז גבו, נותנת גיבוי עדין לאותה חוויה פסיכו־פיזית של משחק וכיוון.

בשלב מסוים במהלך המשחק הוא נקלע למצב מורכב שבו כל מהלך שלו היה כרוך בהפסד של חייל. כאשר הבין זאת, עצר את שטף משחקו ואמר לעצמו בקול: "רק רגע, בוא נחשוב". תוך כדי כך הוא הניח את מרפק ידו הימנית על השולחן והשעין את ראשו על כף היד. כשעשה זאת גבו התכווץ ונעשה כפוף ושריריו התקשו. ביקשתי ממנו בשקט, בתמיכה בגבו בידי הימנית: "בוא תנסה לחשוב בלי ליפול בגב. תנסה לא להניח את המרפק על השולחן".ללא מילים אמיר זקף בעדינות את גבו וידו חזרה למקומה. המשכנו לנתח יחד את מהלכי המשחק האפשריים. כעבור דקה או שתיים חזר אמיר לאותה "תנוחת חשיבה". חזרתי שוב על בקשתי וגם הפעם הוא נענה בקלות, למרות המאמץ שהיה כרוך בכך.

בפעם השלישית כבר הפנים אמיר את הרעיון של "חשיבה במצב חדש" והוא אימץ כיוון חדש שבו נשמרת ישיבתו הערנית והקלילה. מכאן ואילך המשכנו לשחק, כשאמיר שומר על עדינות דינמית וקלילה בגופו גם במצבים מורכבים יותר שדרשו ממנו מאמץ שכלי ונפשי מיוחד.

הדגשים החשובים בסיפור זה:

1. הקשר האסוציאטיבי של אמיר בין חשיבה לאימוץ תנוחה גופנית מוגדרת.

2. היכולת של אמיר לעזוב הרגל זה, בלי שהשינוי יגרע מיכולתו לחשוב ולהמשיך לשחק, או מהנאתו מהמשחק.

3. התערבות בשיטת אלכסנדר בזמן אמת תוך כדי הפעילות היומיומית הנורמטיבית בגן הילדים, מונעת קיבוע של הרגלים מזיקים ומאפשרת לילד לרכוש מודעות לאופן שבו הוא משתמש בעצמו, ללמוד ולהפנים מצבי חיים חדשים בלי פחד, בלי התנגדות, בלי כפייה חיצונית ובלי שהדבר יפריע לזרימה הטבעית של החיים.

4. אמיר חווה אפשרויות של חשיבה - ניתוח מצבים, תכנון מהלכים וקבלת החלטות, בלי שהדבר יגרום לאיבוד התנועה הטבעית והספונטנית של גופו.

5. כאשר חוויה זו חוזרת על עצמה היא הופכת להיות דומיננטית בחייו של הילד ומחליפה הרגלי שימוש לקויים המבוססים על מאמץ שרירים עודף, אימוץ תנוחות גופניות נוקשות והרגלי שימוש פסיכו־פיזיים לא מדויקים ומזיקים. התערבותו כזאת של מורה לשיטת אלכסנדר אפשרית רק כאשר מתקיימים התנאים הבסיסיים ולאחר שהילד רכש מיומנות בסיסית מעשית בעבודה בשיטה כפי שהיה במקרה של אמיר.

סיפורה של "הילדה המושלמת" וטכניקת אלכסנדר

על דלת חדר העבודה שלי נשמעה נקישה חלשה.

 כשפתחתי אותה ראיתי לפניי אישה צעירה. מאחוריה במעלה המדרגות עמדה ילדה נשענת על זוג קביים בתחילתה של התארגנות לקראת הירידה במדרגות. שיערה שחור וחלק, עיניה שחורות גדולות הסתתרו מאחורי משקפיים  וחיוך. הייתי יכול לספר שעה ארוכה על החיוך הזה, חיוך השמור לבנות אצולה כשהן נתפסות לרגע לא מוכנות, כאילו באותו רגע מתגלה טבען הארצי, המסורבל משהו.

החזרתי לה חיוך בלי לומר מילה. באותו רגע היה ברור לשנינו שהיא במרכז העניינים ושהקשר בינינו יהיה ישיר, פשוט וכן. שלא כמו במקרים של ילדים צעירים המגיעים אליי בפעם הראשונה, כאן לא נדרש תיווכה של האם.

הדס מסרה לאימה את הקביים וירדה במדרגות בקפיצות על רגל אחת כשהיא נעזרת במעקה. אחר כך לקחה את הקביים, נכנסה במרץ פנימה והתקדמה בכוחות עצמה לעבר חדר העבודה. אם קודם עלתה בי מחשבה לעזור לה, היא נעלמה כשראיתי איך היא מתנהלת. למרות הסרבול שבשימוש בקביים היא התאמצה לשמור על חזותה האצילית ולי לא הייתה כל כוונה למנוע זאת ממנה.

הדס בת שבע. בשנה האחרונה היא סבלה מדלקות חוזרות בגיד אכילס של רגלה הימנית. בין ההתקף הראשון לשני הייתה הפוגה של כארבעה חודשים, אך בהמשך ההתקפים החריפו והיו יותר תכופים.

הדס התיישבה בכבדות על הכיסא באמצע החדר ושאלה אם היא צריכה להוריד את הנעליים כדי שאבדוק אותה. היה לי ברור שיש לה ניסיון רב בבדיקות. בדקתי בשטחיות את רגלה ושאלתי כמה שאלות על אופי הכאב ועל מיקומו. הערכתי כי הפיתרון לא יימצא בהתמקדות ב"בעיה".

עצרתי את השיחה לרגע ואמרתי: "בואי נעזוב לרגע את הרגל. יש פה על השולחן כל מיני משחקים. מה דעתך שנשחק?"

היא שמחה לרעיון ובחרה באחד המשחקים. זה היה משחק הרכבה של מגדל ליצנים מפלסטיק, בבסיס ליצן יחיד ומעליו ליצנים זה מעל זה. מעבר לכך שהמשחק מעניין ומהנה, הוא מאפשר לבחון את תכונותיו של הילד, למשל עד כמה הוא מעז ומוכן לקחת סיכונים, וכן לבחון את הקואורדינציה של הידיים.

ביקשתי מהדס שאם אין לה התנגדות, בזמן שהיא תשחק אני אתן לה כיוונים במגע ידיי. היא הסכימה בקלות ובטבעיות. מטרתי העיקרית הייתה להנחות את תנועותיה כך שיזרמו ללא מתח ומאמץ. תוך כדי כך בחנתי גם את איכות תנועותיה. התחושה שקיבלתי הייתה של גב חזק ויציב. היא הייתה זקופה, חייכנית ומאושרת. משחקה היה שוטף, היא שלטה בליצנים בקלות ותקשרה איתי ללא מחסומים.

אימה סיפרה לי שאין להדס קשיים מיוחדים בלימודים, שהיא אוהבת תנועה וספורט ומרבה לבלות במשחקים בחוץ.

למרות זאת יש לה בעיה של דלקות גידים חריפות. הערכתי שמשהו באופן שבו הדס משתמשת בעצמה גורם לדלקות האלה, אך בשלב זה עדיין הייתי כמגשש באפלה.

כשהדס סיימה לשחק ביקשתי ממנה לשכב על שולחן העבודה שלי. היא קיפצה עד לשולחן שהיה במרחק שני מטר מאיתנו ונשכבה על גבה. נעמדתי מאחורי ראשה והנחתי בעדינות את ידיי מתחתיו, באזור החיבור לעורף. בתוך מספר שניות הבחנתי בתחילתה של תנועה עדינה, חרישית, בלתי נראית לעין, אך מגיעה עד העקבים וקצות אצבעות הרגליים. הבנתי שמצאתי קצה חוט לפיתרון הבעיה של הדס. רצונה להצטיין והמאמץ שהיא משקיעה לשם כך גורמים לזרימת התנועה הפנימית של החיים בגופה להיעצר. שריריה מתקשים בניסיון "להיות בסדר", לפעול "נכון" ולהיות "ילדה טובה".

אחרי שהדס הרשתה לעצמה לנוח דקה או שתיים עברתי לעבוד עם רגל ימין. תוך כדי כך הסברתי לה מה אני עושה. מיד הבחנתי שאפה מתכווץ בניסיון להבין את דבריי ולהראות לי שהיא מקשיבה. אמרתי לה בפשטות: "אין כל צורך שתתאמצי להבין. מותר לך לשכב, לנוח ולא לעשות כלום, לא להבין, לא להגיב ואין צורך שתזכרי את מה שאני אומר. "באמת, מותר לך פשוט לנוח" הסברתי. היא חייכה בהקלה והחיים שבו לזרום בגופה.

לאחר דקות ספורות הקמתי אותה ואמרתי לה שלא תנסה לעשות לבד את מה שלמדה, שמותר לה לשכוח ולהמשיך כרגיל, בלי שיעורי בית. בכל אותו הזמן אימה ישבה והתבוננה בנו. היא לא התערבה אפילו פעם אחת. היא פשוט הסתכלה, מאפשרת לרשמים להגיע אל תודעתה. עכשיו יכולתי להתפנות לשוחח איתה. בינתיים הדס מצאה לה משחק הרכבה והעסיקה את עצמה.

הסברתי לאם את דרך עבודתי ואת עקרונות טכניקת אלכסנדר ועניתי על שאלותיה הרבות. נפרדנו לשלום וסיכמנו שאם היא תחליט להתחיל בטיפול היא תתקשר לקבוע זמן מתאים.