נועם מתמודד עם הגמגום בעזרת טכניקת אלכסנדר

נועם נולד כילד רגיל, אך בגיל שנתיים וחצי הוא עדיין לא דיבר. הוריו התייעצו עם קלינאית תקשורת שהמליצה על טיפול בדיבור. אמנם לאחר שבועות אחדים אוצר המילים של נועם גדל, אבל התקדמותו הואטה בהדרגה, והוא החל להתקשות בהגיית מילים ואפילו הופיע גמגום. קלינאית התקשורת הציעה להתעלם מהקשיים בתקווה שהם ייעלמו מעצמם.

הכרתי את נועם כשהיה בן 11. הערכתי שכבר בגיל צעיר הוא סבל מקשיים בקואורדינציה ומחולשה פסיכו־פיזית. טיפול בטכניקת אלכסנדר בגיל צעיר היה מלמד אותו להשתמש בעצמו נכון יותר תוך כדי משחק. לימוד ללא מאמץ וללא התמקדות מיותרת בחולשה שלו היה מחזק אותו ומאפשר לו לארגן את עצמו יותר טוב. שינוי פסיכו־פיזי חיובי היה מאפשר לו להמשיך להתפתח באופן נורמלי ללא צורך בהתערבות ספציפית מיוחדת, ואז גם הדיבור היה מתפתח מעצמו. חולשה זו (היפוטוניה) הייתה נעלמת ואיתה הקשיים המוטוריים האחרים, הן של המוטוריקה הגסה והן של העדינה. אולם קלינאית התקשורת ריכזה את המאמץ בטיפול בדיבור שבו בלטה החולשה במיוחד, בלי לספק לנועם כלים מתאימים להתמודדות עם הדרישות החדשות.

היות שנועם הוא ילד שאוהב לעבוד ומשתדל לעשות את שמבקשים ממנו באופן מושלם, הוא התאמץ ככל יכולתו לבצע את הדרישות החדשות. המאמץ אכן הניב פירות, אך בסופו של דבר המחיר היה כבד. המאמץ לדבר כאשר המערכת הפסיכו־פיזית עדיין לא מאורגנת ולא בשלה להתמודד עם פעולה מורכבת ועדינה כמו דיבור יצר לחץ ומתח מיותרים על המערכת באופן כללי ובמיוחד באזור הצוואר. בהמשך התהליך הפריעו הלחץ והמתח המיותרים האלה לניסיונות של נועם לדבר, דבר שבא לידי ביטוי בקשיים בביטוי מילים ובגמגום.

אחרי זמן מה הופיעו אצל נועם תסמינים נוספים הקשורים לאותה חולשה פסיכו־פיזית כללית: קשיים במוטוריקה עדינה וגסה, חולשה בחגורת כתפיים וקשיים אחרים. הוא הופנה לריפוי בעיסוק, לפיזיותרפיה ולטיפול אצל פסיכולוגית והועבר לגן מיוחד.

כל מומחה בתחומו אבחן את הבעיות לפי מיטב הבנתו. לכל אחד מהם יש שיטת טיפול ספציפית לבעיות שבתחום התמחותו ובצידן דרישות נוספות מהילד, אבל איש מהם לא הבחין בחולשה הבסיסית של המערכת הפסיכו־פיזית ובהיעדר הכיוון המרכזי באופן שבו נועם השתמש בעצמו. נועם הלך עם אמו ממומחה למומחה, מאבחון לבדיקה רפואית, לצילום EEG ועוד ועוד. הוא ניסה ככל יכולתו להצליח באבחונים, משתדל ומתאמץ ליישם את הטכניקות המיוחדות שהיו אמורות לטפל בבעיות המיוחדות, אך ככל שהתאמץ יותר כך הוא נכשל יותר, משום שאף מומחה לא ראה שדווקא המאמץ להצליח ולהגיע למטרה שהציבו לפניו הוא המכשלה העיקרית של נועם בדרכו אליה.

נועם איבד בהדרגה את הקשב וניסה להתנתק מההנחיות. החלו להופיע אצלו טיקים בשרירי הפנים וכמובן שהקושי בדיבור והגמגום הלכו והתגברו והפכו למכשול של ממש ביכולת שלו לתקשר עם סביבתו.

כדי לנטרל תופעות לוואי של ההתערבות נתנו לו רטלין, במקביל לעבודתם של המומחים. מה שעצוב בסיפור של נועם הוא שהמטפלים התגאו בהצלחותיהם ובשיפור שהשיגו במצבו, אבל כל אחד המשיך להתמקד רק בתופעות הספציפיות שבתחום טיפולו.

אני מאמין כי בהנחיית הכיוון הנכון ובהתערבות מינימלית, לחיזוק כללי של מנגנון הפיקוד הראשוני, מצבו הכללי של נועם היה משתפר ועימו היו משתפרות גם הבעיות הספציפיות. טיפול כזה היה מחזיר את נועם למסלול הנורמלי והמהנה של לימוד ויצירה שאותו חווים שאר הילדים בגילו.

בתחילת עבודתנו המשותפת נפגשנו במשך שלושה חודשים פעמיים בשבוע, חצי שעה בכל פעם. בשיעורים הראשונים התמקדתי בעיקר בהסרת ההתנגדויות שנועם פיתח כלפי כל ניסיון להתערב בעולמו הפנימי. היה עליי לרכוש את אמונו ולהוכיח לו שאיני מתכוון להכריח אותו לעשות או לא לעשות תרגילים כלשהם ושהוא לא יידרש להצליח במבחנים. הראיתי לו שהקשר בינינו והתהליך שאני מציע לו מבוסס אך ורק על הסכמתו ועל רצונו החופשי לשתף פעולה. עם זאת הבהרתי לו שיש כאן כיוון מובנה של פעולה, גם אם השיטה שונה משיטות אחרות, ושחופש אין משמעותו הפקרות.

לאט לאט החל להתרחש השינוי הצפוי ונועם הסכים להיפתח לחוויה חדשה. עדיין מדובר רק בתחילתו של תהליך ארוך, אך הכיוון היה ברור ואפשר לראות את האור בקצה המנהרה

על חינוך הילד לעבודה מול מחשב בעזרת שיטת אלכסנדר

קדמה טכנולוגית – ישיבה ארוכת שעות מול המחשב

בחברה המודרנית של היום המאופיינת בקדמה טכנולוגית אנו נידונים לישיבה ארוכת שעות על כיסא מול מסך המחשב.מידע רב מועבר באמצעות האינטרנט, והחל מגיל הגן נחשפים הילדים לנפלאותיו של המחשב במשחקים, ומאוחר יותר בבית הספר כאשר על הילד להגיש את שיעוריו שהם מוקלדים על גבי המחשב ומודפסים. בבית הספר התיכון חומר הלימוד מועבר באמצעות האינטרנט, וכל מה שעל התלמיד לעשות הוא להוריד אותו מהאתר המתאים בכל מקצוע ומקצוע.

עד כאן אין שום פסול – המידע נעשה זמין ויש באפשרותנו להשיגו ללא שום מאמץ – הוא מגיע אלינו הביתה, אבל מה עם האופן שבו אנחנו משתמשים בעצמנו בעת הישיבה מול המחשב?

"הנדסת אנוש" של הילד עצמו – שימוש נכון בגוף

חברות רבות משקיעות סכומי כסף גדולים בחשיבה ותכנון בתחום של מה שנקרא - הנדסת אנוש: סוג הכיסא, צורתו, החומרים ממנו עשוי, גובה השולחן וכדומה, אך אין למיטב ידיעתי ולו חברה אחת שחשבה על הנדסת האנוש של הילד עצמו או נכון יותר לומר: לחינוך הילד להשתמש בגופו נכון יותר בזמן שהוא משתמש במחשב.

"כיסא פלאים" לעבודה מול מחשב

ננסה לבחון את השאלה מנקודת מבט מעשית. גם אם ימצא כסא פלאים המסוגל לשאת את גופו של הילד המשתמש במחשב באופן מושלם, וגם אם ניתן היה לייצר כסא פלאים מיוחד כזה לכל ילד וילד בנפרד בהתאם למידותיו האישיות, ושניתן יהיה להחליף כסא זה מידי שנה בשנה בהתאם לקצב גדילתו של הילד צריך יהיה לקחת בחשבון שתי נקודות: האחת – ההשקעה הכלכלית העצומה הנדרשת למחקר, לפיתוח ולייצור של רהיטים דמיוניים אלו, והנקודה השנייה היא נפשו של הילד והשפעתה על מתרחש בתוך גופו.

עבודה מול מחשב – מאמץ נפשי ושכלי בעל השלכות פיזיות

לכולנו ידוע היטב מניסיוננו האישי, שהעבודה על המחשב דורשת מאמץ מהכשרים הנפשיים/אינטלקטואלים שלנו, מאמץ שיש לו השלכות על גופנו אשר עלולות לבוא לידי ביטוי לאורך זמן בכאבי גב תחתון, כאבי גב עליון, כאבי צוואר, כאבי כתפיים, כאבים ודלקות בפרק היד, כאבי עיניים ועוד.

הניסיון "לחנך את הרהיטים" נידון לכישלון

לריהוט חשיבות משנית ביחס לאופן שבו הילד היושב עליו משתמש בעצמו. אין זה הכיסא שזוקף את קומתו של הילד היושב עליו, הילד עצמו אחראי למתרחש בתוכו והוא היחידי שיכול לשמור על אורכו הטבעי של גבו, וכן על המתח הנכון והמדויק של שאר אברי גופו הלוקחים חלק בתהליך הישיבה. 

הניסיון של העוסקים בהנדסת האנוש "לחנך את הרהיטים" נידון לכישלון בהיותו בלתי מעשי מבחינה כלכלית ובלתי שלם היות שאינו לוקח בחשבון את הילד עצמו, אלא מתייחס לגופו בלבד.

יש פתרון – לימוד טכניקת אלכסנדר

אל ייאוש ! יש פתרון שהוא פשוט וניתן ליישום מידי בהשקעה קטנה יחסית. הכוונה היא לחינוך הילד לשימוש נכון יותר בעצמו בזמן שהוא משתמש במחשב. כפי שחקר ומצא כבר לפני למעלה ממאה שנה פ.מ. אלכסנדר, ניתן ללמד ולהקנות לילד את היכולת להשתמש בעצמו ובגופו באופן שיבטיח מניעת אי נוחות והתפתחות הרגלים גופניים מזיקים וכן שמירה על בריאות ואיזון פסיכו-פיזיים אופטימאליים ללא קשר לריהוט שבו הוא משתמש.

שיטה המלמדת את השימוש בעצמנו – תנועה, מחשבה ונפש

טכניקת אלכסנדר מציעה פתרונות ודרכי התמודדות ייחודיים לקשיים אותם מציבה העבודה מול מחשב. אין מדובר בטיפים פשטניים, בטריקים מתוחכמים או בתרגילים שמטרתם טיפול בבעיות לאחר שהן כבר ישנן. שיטת אלכסנדר מתוך הבנה שהילד הוא יצור פסיכו-פיזי מורכב, מלמדת את העובד מול המחשב להשתמש בעצמו, על המכלול התנועתי, המחשבתי והנפשי, באופן כזה שנמנע היווצרותן של הבעיות מלכתחילה.

כאשר הילד משתמש בעצמו באופן המתאים לפעילות שאותה הוא מבקש לבצע נמנעים מתח השרירים והלחצים הנפשיים, השחיקה המתלווה לשעות רבות של עבודה נפסקת והילד שומר על בריאותו לאורך השנים.

בסדרת מפגשים בני כחצי שעה (תלוי בגיל הילדים) ניתן להקנות כמעט לכל ילד את עקרונות השימוש הנכונים בעצמו לפי שיטת אלכסנדר ולהכשירו למעשה לכל חייו להתמודדות שמציבים לו החיים המודרניים וביניהם השימוש במחשב.